Saturday, February 27, 2016

דימוי עצמי

    לכבוד גברת ולדמן היקרה!                                                                                                                           
כבר הרבה שנים אני מתמודדת עם הדימוי העצמי שלי. כשהייתי ילדה בבית הספר, למרות שהייתי חכמה וחרוצה הבנות האחרות בכיתה צחקו עליי. גם לא הייתה לי חברה אחת טובה שעמדה לצידי בהתמודדות הזו. היום אני אמא לכמה ילדים ואני עובדת במשרה חלקית, אבל לפעמים אני עדיין מרגישה אותה ילדה קטנה חסרת אונים שאין לי את היכולת והכוח לעמוד במשימות. קשה לי במצבים חברתיים ואני לא מספיק מאמינה בעצמי. אני מרגישה שכולם מסביבי יותר טובים ממני באיזושהי מידה. אני מתחילה לראות תופעות דומות בבת הגדולה שלי, זה ממש מפחיד אותי - אני לא רוצה שהיא תעבור אותם קשיים שאני עברתי או שתצטרך להתמודד עם אותה התמודדות שאני מתמודדת עד היום הזה. מה את ממליצה לי לעשות? – מאמא דואגת


לכבוד אמא דואגת יקרה!
קודם כל אני רוצה להגיד לך שאני מעריכה את האומץ שלך לכתוב לי את המכתב הזה. זה לא קל להתמודד עם התחושות הקשות האלה, במיוחד שזה משפיע גם עליך וגם על בתך. יישר כוח.
הדימוי העצמי  או ההערכה העצמית שלנו מורכבים בעיקר מארבעה דברים: עוצמה אישית, כשירות או יכולת שלנו להתמודד בחיים, ההערכה של המידות שלנו, והחשיבות שלנו בעיני אלה שחשובים לנו.
כל אחד מהמרכיבים האלו יכול להשפיע על המרכיבים האחרים. לפי מה שאת מספרת, בנות הכיתה שאז היו מאוד חשובות בעינייך התעללו בך, וזה השפיע בצורה כללית על ההערכה העצמית שלך. הייתי רוצה לשמוע ממך יותר פרטים לגבי המשפחה שבו גדלת - איך הם הגיבו להתעללות שעברת בבית הספר, ואיך היו מערכות היחסים בבית. גם לשמוע יותר פרטים על המשפחה שלך היום. איך הקשר שלך עם בעלך? עם ההורים? האם יש מישהו אחד שכן מאריך אותך ותומך בך?
בכל אופן יש דברים שאת יכולה לעשות היום לחזק את המרכיבים של הערכה עצמית אצלך וגם אצל הבת שלך. נתחיל לדבר עלייך ומתוך הדברים תביני גם איך לעזור לבתך.
יש כלל בתורה שהיא נכונה גם בטיפול – "אין הדין נמתק אלא בשורשו". כל אחד מאתנו חייב שיהיה לו קשר עם מישהו שמאמין בו ותומך בו. לך זה היה חסר, ואת חייבת למצוא דרך להשלים את החוסר. אנשים בלי סביבה תומכת פשוט סובלים עד שמשהו משתנה. אסירים הנתונים בבידוד בדרך כלל נכנסים לדיכאון בזמן קצר. היוצא מן הכלל הם אלה שמתוך הבדידות חזרו בתשובה ופיתחו קשר חזק עם הקב"ה.
גם את צריכה לדעת שהקב"ה אוהב אותך והוא ברא אותך עם תכלית, ולפתח קשרים עם חברות שרואות את הטוב שבך.
עוצמה אישית מתפתחת כאשר את רואה שאת מסוגלת להשפיע לטובה על הסביבה שלך. כמו שאומר רבי נחמן: "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן." בדברים היומיומיים שאת עושה את גורמת טובה לילדים שלך, לבעלך ובעבודה. אפילו להעלות חיוך על הפנים של שכנה יכול לתת לך הרגשה של עוצמה. תחפשי כל יום כמה דברים שאת עשית שהשפיעו לטובה על הזולת.
כשירות - לכל אחת מאיתנו יש כוחות ויכולת מיוחדים. מה הם הכוחות שלך? זה יכול להיות בכל תחום: במטבח, בריקוד, בחינוך או בעבודה. זו נטייה טבעית להשוות עצמנו לאחרים, וזה מאוד קל להשוות את עצמינו לאחרים בצורה שמשפילה אותנו, כי הרי אנו רואים את עצמינו מבפנים עם כל הקושי וההתמודדות שלנו, ואת השני רואים רק מבחוץ את הצד שהוא מראה לעולם. את לא חייבת להשוות את עצמך לאחרים. תשימי את הדגש בטוב שבך, גם אם הנקודות הטובות הן ממש זעירות. לאט, לאט זה ישפיע עלייך לטובה.
אותו דבר לגבי המידות הטובות שלך. אני כבר יודעת שיש בך אומץ, ענווה, והרבה אהבה ואכפתיות לבת שלך. איזה עוד מידות טובות יש בך? זה לא גאווה להכיר את הטוב שבנו. אפילו משה רבינו כתב על עצמו בתורה "והאיש משה עניו מאוד...".
בילדות שלך את למדת מאחרים שאת לא שווה. עכשיו את צריכה ללמוד מסר חדש – שאת כן שווה, יש בך יכולת ועוצמה והקב"ה אוהב אותך וברא אותך עם תכלית. זה ממש פרויקט, אבל פרויקט חשוב ביותר שישפיע על כל החיים שלך לטובה. מטפלת, פסיכולוגית או פסיכותרפיסטית טובה יכולים לעזור לך בתהליך. "אין האסיר מתיר את עצמו מבית האסורים". לפעמים קשה לנו לראות את הנקודות הטובות בעצמינו וצריך עזרה מבחוץ. אם קיבלת הרבה מסרים מאחרים שאת לא שווה זה לא קל לפתח צורת חשיבה חדשה, אבל אני מאמינה שאת מסוגלת. אם יש לך אפשרות אולי כדאי גם להתחיל ללמוד משהו חדש או להתנדב במקום שתוכלי לפתח חברויות חדשות ולחזק את הכוחות הפנימיות שיש בך.
לגבי הבת שלך, כל הארבע נקודות שאת תחזקי בעצמך שייכות גם אליה. חשוב להיות בקשר עם ביה"ס לשמוע מה קורה שם, למה בנות מתעללות בה ומה הם יכולים לעשות כדי לעזור. תשאלי את המורה איזה בנות יכולות להיות חברות טובות לבתך ותזמיני אותם לבקר. מטפלת רגשית שמתמחה בילדים גם תוכל לעזור לבת שלך להתמודד ולפתח חברויות.
אמא יקרה, אני מקווה מאוד שתשובתי עזרה לך. אם יש עוד משהו שאני יכולה לעזור, אל תהססי להתקשר אלי 052-424-2234.

התמודדות נפשית במצב ביטחוני

לכבוד
כהורה, המצב הבטחוני הנוכחי הוא קשה מאד עבורי. אני דואגת לבטיחות של ילדיי וזה גורם ללחץ בבית. שני הבנים הגדולים לומדים בישיבה בירושלים, ושאר הילדים נמצאים איתי בצפת. גדולי רבני הדור הורו שהבחורים יחזרו ללמוד, אבל בשבילי כאם המצב פשוט מפחיד. אולי כמטפלת יש לך כמה עצות עבורי?
דואגת אמא -
לכבוד אמא דואגת יקרה!
אני משתתפת בצערך. החדשות מפחידות וקורעות את הלב, והן משפיעות על כל אחד מאיתנו. במיוחד ההורים שזוכרים היטב מלפני כעשר שנים את מלחמת לבנון השנייה שהשביתה את צפת לגמרי. זיכרונות טראומתיים נרשמים בלב בצורה שונה מזיכרונות טובות, ומתעוררים מהר כאשר מצב מפחיד חדש עולה. הלוואי והיינו יכולים פשוט להביא שלום אמיתי, אבל גם בינתיים יש דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי שנוכל להתמודד וכדי לעזור לעצמנו ולמשפחות שלנו.
הצעד הראשון הוא להבין שפחד הוא תגובה טבעית. אנחנו לא צריכים לשפוט את עצמנו אם אנחנו מודאגים.
אולי כדאי שאת ובעלך תחליטו ביחד על רמה סבירה של השתדלות בעניין הביטחון של המשפחה. אתם יכולים להחליט למשל, שבניכם בירושלים צריכים להישאר בישיבה ולא לבקר בכותל המערבי כפי שהם עושים בדרך כלל בימי חמישי בערב. ייתכן שתחליטו שאתם מעדיפים שהילדים הצעירים יצאו מהבית רק בזוגות או בקבוצות ולא לבדם. אם יש צורך, תתייעצו עם רב. תמצאו את רמת ההשתדלות שמתאימה לכם, ותסבירו לילדים בצורה עדינה שהמצב הנוכחי מצריך רמת מוגנות קצת גבוהה מהרגיל ולכן יש כמה כללים חדשים.
זה חשוב גם שגם את וגם הילדים ימשיכו בשגרת חייכם הרגילים כמה שאפשר, ולהמשיך בקצב של החיים: לימודים, זמנים קבועים של ארוחות ושינה וכו'. לוח זמנים מסודר מסייע לשמור על יציבות הבית ויציבות רגשית. גם המבוגרים במשפחה צריכים לשמור על השגרה שלהם על מנת להבטיח שהבית ימשיך לפעול בצורה מוצלחת. אם את מתקשה להישאר ממוקדת בתפקידים שלך, תעשי רשימה או לוח זמנים ליום שלך ותשתדלי לעמוד בהם.
בחוץ יש עכשיו סערה, אל תתני לה להיכנס הביתה. אין צורך שהילדים ישמעו את החדשות ברדיו, קו טלפון של חדשות, או אפילו ממך. לצערנו, זה הפך להיות נורמה שהתקשורת, גם 'החרדית', חושפת תמונות, הקלטות וסרטונים מאוד מזעזעים. צפייה ושמיעה של דברים כאלה יכולים לחשוף אותנו והילדים שלנו לחרדות ותגובות טראומתיות. גם את, תשתדלי לא 'להתמכר' לחדשות, ותגבילי את החשיפה שלך שלא יהיה הרבה מעבר למה שאת רואה/שומעת בזמנים רגילים.
אם הילדים שלך מספרים לך חדשות מפחידות שהם שמעו, תקשיבי להם בסבלנות ובמלוא תשומת הלב. שאלי אותם איך הם מרגישים לגבי המצב, ותקשיבי בריכוז והתחשבות לתגובה שלהם. אין תשובות נכונות או לא נכונות לשאלה "איך את/ה מרגיש/ה". לא משנה מה הם אומרים לך, אל תשפטי אותם. זה נורמלי שיש רגשות חזקות מאוד ותגובות למצב כזה מפחיד. עצם ההקשבה והנוכחות שלך יכולים להרגיע אותם. תעני על השאלות שלהם באופן שמתאים לגילם והתפתחותם. תגידי להם שאת אוהבת אותם, ושאת נמצאת כאן בשבילם אם הם רוצים לדבר על זה שוב. אתם יכולים לומר ביחד פרק תהלים או לתת קצת צדקה. אפשר גם להחליט יחד כמשפחה שאתם תתחזקו בתחום מסוים כגון שמירת הלשון או שמירת שבת. אם יש מבול בחוץ, הבית שלך יהיה תיבה שמורה.
המצב הבטחוני הנוכחי הוא הזדמנות ללמד את הילדים שלנו להגיב למצוקה עם אמונה. אפילו פסיכולוגים גויים גילו שאנשים עם אמונה מתמודדים עם קשיים בצורה יותר בריאה ומוצלחת! דברי עם ילדיכם על אמונה. כל ילד חווה ניסיונות ואתגרים בחיים. לעתים קרובות אנו שוכחים שאנחנו נתונים למעקב בלתי פוסק על ידי הרבה עיניים צעירות, אבל הם שמים לב לאופן בו אנו מגיבים למצבים קשים ולומדים מהמעשים שלנו, לפעמים הרבה יותר מהדיבורים שלנו. הילדים שלנו צריכים לראות אותנו מתמודדים עם אמונה. חלק מהלקחים החשובים ביותר של החיים הם לא לומדים מהרצאות, אלא מהתבוננות. איך את רוצה שהילדים שלך יראו אותך מגיבה לאתגר זה? מותר לך להרגיש מבוהלת ומודאגת, אבל מה את עושה עם הרגשות האלה? אנחנו יכולים להרגיש את הרגשות שלנו ועדיין לשמור על היציבות והחום הבסיסי בבית.
אם את חווה פחד וחרדות, תמצאי את הזמן והמקום הנכון לדבר עם מישהו/י שאת בוטחת בו/ה. ברור שלא מומלץ לפתח את הנושא כשאת יושבת על ספסל בגינה ומדברת עם חברה והילדים נמצאים בקרבת מקום. זה לא יועיל לך ולא להם. על מנת לשמור על היציבות של הבית, את צריכה להרגיש בטוחה ומחוברת למשפחה ולחברות שלך. טפלי בצרכים הרגשיים שלך, כך שתוכלי להיות נוכחת ומועילה למשפחה שלך.

שימי לב לשינויים בהתנהגות שלך ושל המשפחה שלך. האם מישהו אוכל יותר או פחות מהרגיל? האם זמני השינה של מישהו השתנו? האם מישהו נראה יותר עצוב, עצבני, עייף, מתוסכל או פחות ממוקד מהרגיל? האם מישהו מתלונן על כאבי ראש או כאבי בטן? אם את מבחינה בשינוי באחד הילדים, דברי איתם על הרגשות שלהם ותשדרי הרבה הבנה, חום ואהבה. תשמרי על יציבות ועקביות בבית ככל האפשר. אם את רואה שהבעיה ממשיכה או מחמירה, דברי עם איש מקצוע שיכול לעזור לך. ישנם כלים פסיכולוגיים לטיפול בטראומה שיכולים להיות מאוד מועילים ולהקל בצורה משמעותית. אנשים שהם רגישים יותר, או שנחשפו לטראומה בעבר נוטים יותר להיות רגישים לבעיות שאחרים יכולים להתעלם מהן. זה לא צריך להיות בושה או סטיגמה לבקש עזרה ולקבל את הכלים הנכונים להתמודד עם פחד וחרדה. כלים אלה יכולים להיות מאד מועילים, לא רק למצב הנוכחי, גם לאתגרים אחרים שיבואו בעתיד.

'התקשרות' או 'אטצ'מנט'

בשנתיים הראשונות של החיים, התינוק מפיק לקחים רבים שנשארים איתו למשך כל החיים. הוא לומד איך לאכול, לזחול, ללכת, לתקשר, לשחק ועוד הרבה. אחד הדברים החיוניים ביותר שהתינוק לומד, הוא בעצם הבסיס ליחסים שלו לכל החיים, אבל לעיתים קרובות אנחנו לא מכירים בו בכלל. בפסיכולוגיה קוראים לזה 'התקשרות', או 'אטצ'מנט'.
כאשר האמא ערנית לצרכים של התינוק, יודעת להרגיע אותו כשהוא בוכה, מאכילה אותו כשהוא רעב, משכיבה אותו כשהוא עייף, מחזיקה אותו, מלטפת אותו, מחזיקה אתו קשר עין, ובקיצור: נותנת לו חום ואהבה - נוצר ביניהם חיבה וחיבור בצורה מעוד עמוקה. החוויה הזאת מלמדת את התינוק לקחים חיוניים: כאשר הצרכים של התינוק נענים עם חום ואכפתיות הוא ילמד שהעולם הוא בעצם מקום בטוח וטוב, שזה בסדר לבקש עזרה בעת הצורך, כי הצרכים הבסיסיים שלו מתמלאים. הוא ילמד שהוא חביב ומסוגל, ושזה בסדר לתת אמון באחרים. כאשר הצרכים הבסיסיים הללו אינם מתקיימים, התינוק יכול ללמוד לקחים הפוכים ח"ו. פסיכולוגים עשו מחקרים רבים בנושא של התקשרות וההשפעה שלה לאורך כל החיים.
ילדים, בני נוער ומבוגרים שחוו התקשרות בריאה בשלבים מוקדמים בחיים הפנימו את היחס החיובי שקבלו מהוריהם, כך שיש להם יותר בטחון עצמי. יותר קל להם לתת אמון באחרים וליצור יחסים חזקים ובריאים שיעזרו להם להצליח בחיי משפחה, בלימודים ובעבודה. דפוסי התקשרות בטוחים יעזרו למבוגרים כאשר יתחתנו ויהיו בעצמם הורים. דפוס ההתקשרות שלנו משפיע גם על הקשר שלנו עם בורא העולם, כמה אנו מרגישים שאנו בניו האהובים ויכולים לפתח שיחה עמו.
בגלל שהנושא של ההתקשרות נתפס אצלנו אפילו לפני שאנחנו לומדים לדבר, הוא קדם-מילולי, ויושב מאוד עמוק בתוך הנפש, כמו מסנן או משקפת שדרכם אנו רואים את החיים, אבל למעשה רוב הזמן אנחנו אפילו לא מודעים לכך שהוא קיים.
פסיכולוגים מצאו דרכים שונות למדוד ולסייג דפוסי התקשרות. מחקר מעניין מצא כי לרוב האנשים (75%), הסוג של התקשרות שנוצר בשנים הראשונות של החיים נשאר פחות או יותר יציב במשך כל חייהם. כלומר הגישה שלהם להורות תהיה דומה לאופן שבו הם עצמם גודלו, הסגנון של אהבה שהם קיבלו בבית יהיה דומה לסגנון האהבה שהם נותנים לאהובים שלהם. ה25% האחרים הצליחו לשנות את סגנון ההתקשרות שלהם באמצעות טיפול או קשרים חיוביים אחרים.
בשבועות הקרובים נבחן מה אנחנו יכולים ללמוד מהתיאוריה של ההתקשרות שיכול לעזור לנו להיות הורים ובני זוג טובים יותר, לחזק את המערכות יחסים החשובים שלנו, ולהביא יותר שמחה וחיבור לתוך חיינו.


דיכאון אחרי לידה

בקהילות שלנו, ישנן ציפיות רבות מנשים. נשים עובדות כדי לפרנס את משפחותיהן, כך שבעליהן יוכלו ללמוד בכולל. הן שומרות על ניקיון הבית, מבשלות ארוחות מזינות ובריאות, מטפלות בילדיהן, זוכרות למי יש תור לרופא שיניים, מכבסות, שומרות על הבריאות והגזרה, כמובן לא שוכחות להתפלל על בעליהן וכל אחד מילדיהן, נותנות לכל ילד יחס אישי, מטפלות בנזילות ונזלות, שוטפות כלים, כותבות פתקים ל'רבעס' ולמורות - מי ויתר ומי סיפר יפה פרשת השבוע, משלמות חשבונות, מנקות חלונות, עורכות קניות, זוכרות ימי הולדת, מכניסות אורחים, מקפידות שילדים לא יצאו בלי סוודר, אופות עוגות לקידוש של השכנים, מנקות לפסח, מוציאות את הנעל השני שנדחס שוב מתחת לספה, והמחברת שנאבדה (בפעם השלישית) וכל אחת יודעת בנפשה שהרשימה אף פעם לא נגמרת...
השיר 'אשת חיל' מגלה תפקידים רבים ומגוונים שאישה יהודיה נושאת. זהו נטל כבד במצב הטוב ביותר, אפילו לנשים ה'סופרמניות' שלנו. אך כאשר תינוק חדש נוסף לכל הנ"ל גם 'ותקם בעוד לילה...' ומשאיר את אמא עם מעט מאוד שעות שינה, עם שיטפון של הורמונים וחוסר ברזל, סידן וכו'. מובן מאליו שזה פשוט בלתי אפשרי לשמור על כל ההתחייבויות האלה בצורה מושלמת. התוצאות יכולות להיות תסכול ואף דיכאון. חלק מהנשים עוברות במהירות את מצבי הרוח הקודרים, אבל עבור אחרות, המצב נעשה קשה יותר וכתוצאה מכך סובלות מדיכאון לאחר לידה.
דיכאון לאחר לידה יכול להתחיל מיד לאחר הלידה או אפילו עד שישה חודשים אחר כך ויותר. לפעמים אישה לא חווה דיכאון עד שהיא מצפה כבר לחזור לעצמה. כשהיא רואה שכבר עבר כמה זמן אחרי הלידה והיא עדיין לא חזרה למצבה הקודם, הציפיות (אפילו משלה) רבות יותר ממה שהיא מסוגלת, היא נמצאת בסכנה רגשית. במצב כזה חובה עליה לרחם על עצמה ושתתאזר בסבלנות, ועוד קצת סבלנות, ושוב עוד קצת, ושוב עוד הרבה...
נשים עם דיכאון לאחר לידה יכולות להרגיש עצובות, ריקניות, דומעות, כועסות, פוחדות או חרדות. השורשים הביולוגיים של המחלה הינם חוסר שינה, תזונה לקויה, תנודות ההורמונים, שינויים בכימיה של המוח, וחוסר ויטמינים ומינרלים חשובים שהוצרכו לצמיחת העובר. לנשים אשר היו להם קשיים מרכזיים בחייהם עוד לפני שהתינוק הגיע, יש סיכון גבוה יותר לדיכאון. זה כולל נשים שיש להם בעיות עם שלום בית, חינוך ילדים, פרנסה, נשים שעברו ילדות קשה בעצמם, נשים שאין להן מערכת תמיכה חזקה, ונשים שיש להן הרבה גורמי דחק אחרים בחייהם.
החדשות הטובות הן כי דיכאון לאחר לידה הוא אחד המצבים הקלים ביותר לטפל בו. אם תופסים את המצב מהר, אפשר להשתקם ולחזור לעצמה במהירות יחסית. כל אפשרויות הטיפול שהזכרנו בשבוע שעבר יכולות להועיל, וזה חשוב במיוחד שתהיה מערכת תמיכה ועזרה בהתמודדות עם האתגרים הרבים.
כ- 70% מנשים חוות מצב רוח קודר או עצב לאחר לידת התינוק, אם זה נמשך רק כמה ימים זה נורמלי לחלוטין ויעבור לבד ללא טיפול. אם זה נמשך זמן רב יותר, אל תהסס לבקש עזרה. ילדים שאימם סבלו מדיכאון אחרי לידה ולא קיבלו טיפול, מתקשים אחר כך בחיים.
את הבסיס שעליו הבית כולו מונח, הקפידי לטפל בעצמך, כך תוכלי לטפל בתינוק ובכל המשפחה, ואף ליהנות מהמתנה הגדולה שלך - הרך נולד

דיכאון

לפעמים זה לא קל להיות בשמחה. למעשה כ-20% מכלל האוכלוסייה יחוו דיכאון בשלב כלשהו בחייהם.
כולנו מרגישים עצובים לפעמים ומצב רוח קודר מדי פעם זה רק חלק מהחוויה האנושית. עם זאת עבור אנשים מסוימים מצב הרוח האפל יכולה להשתלט על חייהם, ולגרום לקושי רציני בתפקוד. דיכאון קליני הוא כאשר למישהו יש עצב עמוק שלא נרפה במשך שבועיים לפחות, ויש שינויי ניקר בתיאבון (אכול או יותר או פחות מרגיל בצורה משמעותית), יש שינויים בדפוסי שינה, ומתקשה לתפקד בעבודה או בבית בגלל הדיכאון.
יש סוגים של דיכאון שיש להם שורשים הביולוגיים, ולכן חשוב לבדוק את רמות בלוטת התריס, ויטמין D (מדובר בבעיה של רמות מגיפה בקרב הציבור החרדי שאינם חושפים את עורם לשמש), ויטמין B12, וסידן. ישנם מצבים רפואיים אחרים שיכולים לגרום תחושות של דיכאון כגון מונו ומחלות אחרות. ישנם אנשים שסובלים מדיכאון דווקא בחורף ויש כאלה שלהם נטייה גנטית לדיכאון. יש גם תרופות שעלולים לגרום לדיכאון כתופעת לוואי.
על מנת לטפל בדיכאון בהצלחה כדאי להבין את מקורו. אם יש אלמנטים ביולוגיים, זה הכרחי להתמודד איתם. לפעמים דיכאון היא תוצאה של מערכות יחסים כואבים או קשיים והתמודדויות שבן אדם לא עומד בהם. מקורות נפוצים אחרים של דיכאון הם שכול, טראומה,התמחרויות, ובעיות קשות בפרנסה. לרוב יש צירוף של כמה קשיים יחד.
פסיכותרפיה יכולה להיות מאוד מועילה לאנשים שסובלים מדיכאון. אם חל טראומה, ניתן לטפל ולשחרר. ייעוץ עם איש מקצוע יכול לעזור לך למצוא כוחות ומשאבים פנימיים חדשים, להתמודד עם הקשיים ולשפר מערכות יחסים בעייתיות. טיפול גם יעזור למטפל למצוא דרכים חדשות לבנות רשת תמיכה.
תרופות היא עוד אופציה לטיפול בדיכאון, ועבור אנשים מסוימים זה מאוד יעיל, אולם אם הוא לא בשילוב עם אחר של טיפול זה הוא סביר כדי להשיג תוצאות לטווח ארוך חזק.
פעילות גופנית היא שיטה מצוינת לטיפול בדיכאון; זה זמין ויכול להיות בחינם! מספר מחקרים מצאו שפעילות גופנית היא טיפול יעילה יותר מתרופות. הבעיה היחידה היא שכאשר אדם מדוכא קשה לו מאוד לקבל מוטיבציה להתחיל לזוז. עוד אופציות לטיפול טבעי הם היפריקום, הנמכר בישראל כ"רימוטיב", ואומגה 3.

אם אתה חושב כי ייתכן שאתה סובל מדיכאון כדאי להושיט יד לעזרה. יש מגוון של טיפולים שונים זמינים כדי לסייע לך. וכך תוכל באמת להרבות בשמחה!

מטה-טלק

אחד הדברים ששונים בין טיפול לשיחות רגילות עם בני משפחה וחברים הוא שאנחנו מדברים על מערכת היחסים בתוך הטיפול, מה קורה כאן ועכשיו בין המטופלת למטפלת.
מטפלים לעתים מתייחסים להליך של פגישה, זאת אומרת לא רק לתוכן שנדון, אלא גם איך מדברים על אותו תוכן. לדוגמא, "אני שמה לב שכששאלתי אותך את השאלה הזאת שאת הסטת את מבטך ממני והעביר את התנוחה שלך במושב. האם שמתם לב? אם לתנועות האלה היו מילים, מה הם היו אומרים? או "דברנו על כמה נושאים אישיים מאוד היום. איך אתה מרגיש לגבי זה עכשיו?" שאלות כאלה מסייעים לנווט את שיחה לכיוון טיפולי.
תשובות לשאלות כאלה יאפשרו לי להבין את השכבות השונות של רגשות שיש בתוך הלב. לדוגמא: אנשים יכולים להרגיש אשמים שהם כועסים, או חשים טינה שהם מרגישים קורבן, או מרגישים נבוכה שהם עצובים ובוכים. חשוב מאוד להבין ולפרוק את שכבות אלה של רגש, והשאלות לגבי מה שקורא כאן ועכשיו מאוד מועילות לזה. לעתים קרובות אי אפשר לעבד ולרפא את רגשות הפנימיות עד שנכיר ברגשות המשניים המכסים אותם.
אני גם שואלת את המטופלים איך הם מרגישים לגבי הטיפול באופן כללי, או על הפגישה. או היכן הם חושבים שאנו נמצאים בתהליך של הטיפול שלהם. לתת משוב כנה על שאלה כזאת יכולה לתת העצמה וחיזוק.
במקרים שהלקוחות שלי נותנות לי משוב שלילי או אומרים לי שהם לא מרוצים ממשהו שקורה בטיפול או שרוצים לעשות משהו בצורה שונה אני שמחה לשמוע את זה מכמה סיבות:
• זה אומר לי שהם לוקחים את מערכת היחסים הטיפוליות ברצינות ונתנו לו מחשבה.
• זה אומר לי שהמטפלת מודעת לרגשות שלה ומוכנה לחלוק אותם איתי.
• אני יודע שלהיות מסוגלת לתת משוב בסביבה בטוחה ותומכת בתוך הטיפול יעזור להם לחזק את המערכות יחסים מרכזיים האחרים בחייהם.

אנשים רבים מגיעים לטיפול בגלל קשיים במערכות היחסים האישיים שלהם. לעתים קרובות כשמדרבים על היחסים בין המטפל למטופל זה יכול לעזור לשפר מערכות היחסים חשובות האחרות בחייהם.

עקרונות בטיפול

פסיכותרפיה המודרנית החלה עם זיגמונד (שלמה) פרויד, יהודי שנולד באוסטריה לפני 160 שנה. פרויד כתב ספרים וכתבות רבות המבוססות על התיאוריות והניסיון שלו, שאף אחד מהם לא נבדק באופן אמפירי. ברור שכמה מרעיונותיו היו מושרשים במחשבת ישראל, לעומת זאת, רבים מהם היו בניגוד לגישת התורה. מאז פרויד, הציעו פסיכולוגים רבים מאות גישות לטיפול במגוון רחב של קשיים ומחלות. בסביבות 1950 החלו במחקר מסודר לברר אלו סוגי הטיפול באמת מועילים. פסיכותרפיסטים מצאו דרכים שונות כדי לייעל את שיטות טיפול השונות ולמדוד את הצלחתם.
לפני כ-20 שנה, התחילו ספקי ביטוח הבריאות בארצות הברית להגביל את מספר המפגשים עם פסיכולוגים שעבורם ייתנו כיסוי, ופסיכולוגים שונים ניסו להוכיח שהגישה שלהם יכולה לרפא בעיות בפחות מ -20 מפגשים. מצב זה הוליד מחקרים עם תוצאות מעניינות מאוד, בהם הוכח לאורך זמן, שהגישות התואמות עם ערכי תורה הן המועילות. הגישות שלא בקו אחד עם התורה הן לרוב לא אפקטיביות. היום כמעט ולא מטפלים על בסיס העקרונות של פרויד. יש לנו שיטות מועילות יותר התואמות לציבור שלנו.
הנה כמה נקודות שהוכחו על ידי מחקר. כל אחת מהנקודות היא עקרונית בכמה גישות לטיפול, ותוכלו לראות שיש להם בסיס חזק בתורה:
Ø     כאשר מקשיבים למישהו בצורה מעמיקה עם אמפתיה, הבנה ויחס חיובי ללא תנאים, מרגישים טוב יותר ויש יותר כח להתמודד עם האתגרים שלנו.
Ø     האהבה, החום והקשר בין אמא ותינוק נותן לילד תחושה של מוגנות וביטחון שתסייע לו להצליח בחייו ולבנות מערכות יחסים בריאים ותומכים. גם אלה שלא חוו ילדות מאושרת או בריאה יכולים להשלים את החסר ולהגיע להישגים טובים.
Ø     המחשבות שלנו משפיעות על רגשותינו, המשפיעות על מצב הנפשי ועל תחושת הרווחה כללית. יש לנו בחירה חופשית, ועל ידי תשומת לב למחשבות שלנו אנו מסוגלים לשנות אותם, וכך להשפיע על הרגשות שלנו, מצבי הרוח ותחושת הרווחה הכללית.
Ø     נבראנו עם היכולת להתרפאות, אפילו מטראומה רצינית. אם אנחנו יודעים איך לעבוד עם הגוף והנפש אנו יכולים להשתחרר מהכאב של העבר.
Ø     "לא טוב היות האדם לבדו". יחסים משמעותיים עם משפחה, חברים וקהילה חיוניים לבריאות ורווחה נפשיות.

מטפלים מקצועיים עוזרים למטופלים שלהם להשתמש בעקרונות הללו, לגייס את הכוחות הפנימיות שלהם להגיע לשמחה והצלחה. 

מה ההבדל בין פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, עבודה סוציאלית ופסיכיאטריה.

לעתים קרובות שואלים אותי: מה ההבדל בין פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, עבודה סוציאלית ופסיכיאטריה. האם הם מבוססים על אותן תיאוריות? מה הם ההבדלים בטיפול? האם יש קונפליקט בין תיאוריות הפסיכולוגיות והפרספקטיבה התורנית?
פסיכיאטר הוא רופא שעבר הכשרה מיוחדת בתרופות למחלות נפש. רוב הפסיכיאטרים שעובדים בקופת חולים עושים מפגשים קצרים עם הפציינטים ומחלקים מרשמים שיכולים להועיל בטיפול במחלת נפש. חלק מהפסיכיאטרים למדו גם פסיכותרפיה – ריפוי לנפש דרך דיבור ושיחה. אלו האחרונים, עובדים בדרך כלל באופן פרטי ולוקחים סכומים גבוהים מאוד.
עובדת סוציאלית יכולה ללמוד תואר ראשון או שני. עובדות סוציאליות מיומנות בהתמודדות עם מגוון רחב של התמודדויות אנושיים. חלקן מקבלות הכשרה מיוחדת בפסיכותרפיה, וחלקן מתמחות בתחומים אחרים, כגון עזרה לקשישים, משפחות בשירותי רווחה, ילדים עם צרכים מיוחדים, או צרכים שונים בקהילה.
בפסיכולוגיה ופסיכותרפיה, שיטות הטיפול אומנם דומות, אולם ההכשרה היא שונה. בישראל פסיכולוג חייב דוקטורט. פסיכולוג הוא גם מוסמך לעשות סוגים של אבחונים פסיכולוגיים שפסיכותרפיסט לא עושה. אין דרישות רישוי ברורות לפסיכותרפיסטים בישראל, ולכן חשוב לוודא שפסיכותרפיסט יהיה בעל תואר שני שעבר לפחות שתי שנות התמחות בפיקוח. קיימות כיום כמעט מאה גישות שונות לטיפול, מהן נפוצות יותר ומהן נפוצות פחות. כל פסיכולוג ופסיכותרפיסט לומד גישה אחת או יותר בצורה מקיפה, וגישות אחרות לפי רצונו. ההבדל בטיפול תלוי יותר באוריינטציה התיאורית, ובאישיות, יותר מאשר בתואר שקיבל.
כאשר אתם מחפשים מטפל מקצועי, אתם רוצים לדעת שאתם בידיים טובות. אומנם חשוב לדעת איזה סוג של הכשרה יש למטפל, אבל זה לבד לא מספיק. מטפל אחראי לעולם לא ימסור את הפרטים של אף אחד מלקוחותיו בגלל חובת הסודיות, אך אפשר לשאול את המטפל אם יש רב או אדם ידועה בקהילה שמכיר את העבודה שלו ויכול להמליץ עליו.
מלבד ההכשרה המקצועית, הגורם החשוב ביותר בהצלחת הטיפול זה הקשר בין המטפל למטופל. נכון לוודא שאתה מרגיש בנוח עם האדם שאיתו אתה מדבר. האם זה מישהו שאתה מרגיש בנוח לשתף בקשיים שלך? מערכת היחסים בין המטפל והמטופל הוא חלק חיוני בתהליך הריפוי.

ישנן גישות רבות ושונות לפסיכותרפיה. במדור הבאה נענה לשאלה לגבי איזה גישות מועילות ותואמות להשקפת עולם התורנית.

"מהי פסיכותרפיה" - המשך...

"מהי פסיכותרפיה" - המשך...
טיפול טוב הוא תהליך ייחודי שמותאם אישית למטפל. כמו שלא הייתם רוצים לטפל אצל רופא שנותן אותה תרופה לכל מטופל, כך חשוב להגיע לפסיכותרפיסט שיש לו כמה כלים ושיטות טיפול שונות. המטרה של הטיפול היא לגלות את הכוחות הפנימיים של המטופל ולקרב אותו לייעוד המיוחד שלו. אופה רוצה שכל העוגיות או לחמניות יצאו זהות, לעומת זאת, גנן רוצה לגלות את היופי המיוחד של כל פרח וצמח. כל לקוח מגיע לטיפול עם צרכים משלו ונקודות חוזק ייחודיים. אירווין יהלום, אחד מהמטפלים המובילים בדור וסופר פורה, מסביר כי מטפל טוב ממציא טיפול ייחודי לכל לקוח. מטפלת היא לא כמו פאנית שיכולה לספר ולסלסל, אך עושה שימוש באותם כלים בסיסיים לכל לקוחותיה. למעשה, יש פתגם בקרב מטפלים, "כשאתה פטיש, כולם מסמרים", כלומר, כשיש למטפל גישה אחת בלבד לטיפול, כמעט בלתי נמנע שהוא ינסה להכניס את המטופל למסגרת שלא בדיוק מתאימה לו.
יש אין סוף משתנים המשפיעים על הטיפול, כגון:
האם נוח ללקוח לדבר על הנושאים ישירות, או שהוא מעדיף לבטא את הרגשות שלו דרך מוסיקה, אמנות, כרטיסי טיפול או כלים אחרים? האם המטופלת רוצה להיכנס פנימה לעמקי הנפש ולבנות את עולמה הפנימי? או שכרגע חשוב לה לפתח כישורי תקשורת יעילים יותר? מה המטרות שלה לטווח הקצר והארוך? האם המטופל צריך טיפול פרטני או זוגי? האם המטופל חווה דיכאון, חרדה, טראומה או התעללות? כל זה כמובן משפיע על גישת הטיפול בצורה משמעותית. האם הוא רוצה טיפול מעמיק לאורך תקופה ארוכה, או שהוא צריך להשיג את מטרות מצומצמות בפרק זמן מוגבל?
הרבי מאפטא, בעל ספר "אוהב ישראל", נותן לנו את המשל הכי מוצלח לטיפול:
"דהנה הבורא יתברך הטביע בכנסת ישראל בכלל ובפרט שיהא בו מעיין נובע מים חיים, נביעו חכמה בינה ודעת ותורה וחכמת אלוקות ושאר מידות העליונים. אך שהמעיין הוא סתום מעפריות החומר וחשכת הגשמיות וסותם המעיין ההוא ומעכב נביעתו, וצריך כל אחד לחפור הבאר ההוא ולהסיר משם כל הדברים המעכבים ומונעים הנביעו...".
בעצם כוונת הטיפול להסיר את המכשולים כך שכח הנשמה תאיר ושפע המעיין יזרום.

מה זה פסיכותרפיה?


גב' ולדמן היקרה,
מה זה פסיכותרפיה? האם טיפול מתאים ליהודי מאמין?
תשובה:
פסיכותרפיה היא רפואה לנפש באמצעות דיבור. 
ישנם מקומות רבים בתורה המושג של נפש קשור לדיבור. כשברא הקב"ה את האדם, תרגום אונקלוס מתרגם "נפש חיה", כ-"רוח ממללא".
הדרך הטובה ביותר להביא תחושה של רווחה לנפש היא באמצעות דיבור. איוב אמר "אֲדַבְּרָה בְּצַר רוּחִי אָשִׂיחָה בְּמַר נַפְשִׁי". דוד המלך אמר "אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי."
ר 'אלימלך מליז'נסק כותב בצעטל קטן "לספר בכל פעם... לפני החבר נאמן כל מחשבות והרהורים..."

איך דיבור משפיע על הנפש ומביא רווחה רגשית?

המח פעיל תמיד, אבל הרבה מהמחשבות נמצאות בתת-מודע. הדיבורים והמעשים שלנו מושפעים מהמחשבות, אבל לרוב התהליך קורה באופן אוטומטי. אנשים לפעמים אומרים ועושים דברים שאינם באמת רוצים לעשות, אבל באותו רגע הם לא יודעים איך לעצור ולשנות כיוון. הם אפילו לא מודעים למחשבות והרצונות שמפעילים אותם.
הצעד הראשון הוא להביע בקול רם מה שקורה בתוכנו לפני מישהו אמפאטי. כשאנו משתפים חבר טוב או מטפל במחשבות ורגשות שלנו נוכל להבין את התהליך הפנימי שלנו ולמצוא דרכים טובות יותר להגיב. במילים פשוטות: כשמדברים מעומק הלב, מקבלים פרספקטיבה והבנה פנימית שיכול לעוזר לנו לקבל החלטות טובות יותר. זה משפר מערכות יחסים ועוזר להתקדם בחיים.
לדבר ישירות עם הקב"ה גם יכול להביא אותנו לתוצאות טובות. אין שום סתירה בין תפילה לטיפול,אדרבה, אחד מועיל לשני. יש הרבה שיטות וגישות שונות בטיפול ולכן חשוב שיהיה מטפל/ת מקצועי/ת שעובד/ת על פי עקרונות תורניות ורגיש לצרכים של הציבור שלנו.
פסיכותרפיה יכולה לעזור לאנשים הסובלים מדיכאון, טראומה, חרדה, OCD, הערכה עצמית נמוכה, וגם יכולה להועיל לאנשים שהם בעצם בריאים לגמרי בנפשם, רק רוצים לקבל הבנה פנימית יותר טובה, לעבד דברים שבעבר, או רוצים לבצע שינויים חיוביים בחייהם וזקוקים לתמיכה.
הטיפול מיועד לילדים, בני נוער, מבוגרים, זוגות ומשפחות. ישנן גישות רבות לטיפול, הרוב מסתמכות בעיקר על שיחות, ואחרים המשתמשים בציור, דרמה, משחק וכלים אחרים כחלק מהתהליך.
אם יש לך עוד שאלות אל תהסס לפנות אלי 052-424-2234.

שלוי ולדמן M.Sc. - פסיכותרפיסטית חרדית בעלת תואר שני שמטפלת בנערות, נשים וזוגות בקליניקה פרטית בצפת . סודיות מובטחת. שאלות אנונימיות למדור ניתן לשלוח במייל  shalvila@gmail.comאו להתקשר 052-424-2234. 



ברוכים הבאים לטיפול נפשי עם נשמה!

.שמי שלוי ולדמן, אני פסיכוטרפיסטית חרדית בצפת
 ראיתי שיש צורך למידע בנושא בריאות הנפש שכתוב בצורה ברורה ומתאימה לציבור הדתי/תורני/חרדי ולכן היקמתי את .
הבלוג הזה. אני מקוה מאוד להיות שליחה טובה ונאמנה, ואני אשמח מאוד לשמוע את התגובות והשאלות שלכם.
שלוי